הפסיקו להסתפק בנורות אובן שהן “מספיק טובות”.
אם אתם מנהלים מטבח בעל קצב עבודה גבוה או קו ייצור מתוחכם, אתם יודעים איך זה עובד: אתם מחליפים את הנורה הרגילה, היא נדלקת, ואתם חושבים שהכל בסדר.
אבל אז אתם מבחינים בבעיה – המוצרים לא מגיעים לטמפרטורה הרצויה במהירות מספקת. זמן העיבוד שלכם נעשה איטי יותר.
העניין הוא שנורות רגילות נועדו לשימוש של משתמשים רגילים. אבל קו הייצור שלכם אינו רגיל. אם אתם רוצים לחסוך שניות בתהליך הייצור, אתם לא יכולים פשוט לקנות נורה רגילה. אתם צריכים מודול אינפרא-אדום שנועד במיוחד עבור העומס התרמי שלכם.
הכל תלוי בצפיפות החום.
נורות רגילות פשוט מפיצות כמות מסוימת של אנרגיה באזור מסוים. זו גישה שאינה מתאימה לכולם.
אנחנו עושים זאת אחרת – אנחנו משנים את כמות האנרגיה לכל סנטימטר, כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה של המוצרים. דמיינו שאפשר להגיע לטמפרטורה הרצויה בחצי הזמן. על ידי הכנסת יותר אנרגיה לאזורים החשובים, המוצרים יבלו פחות זמן תחת החימום.
קו הייצור שלכם יעבוד מהר יותר. ההתחלה של הייצור תהיה מהירה יותר. הכל יתנהל בצורה חלקה.
הבעיה עם “מפרטים סטנדרטיים”
נורות רגילות כוללות חיבורים רגילים ואורך קבוע. הן לא מתאימות לשימוש בקווי ייצור מתוחכמים.
אנחנו בונים מודולים שמתאימים בדיוק לצרכים שלכם. זה מאפשר לנו להפנות את הקרינה האינפרא-אדומה למקום הנכון, וכך לחסל את אזורי הקור המעצבנים בתנור. בהתאם לעומק שבו אתם רוצים שהחום יחדור, אנחנו משתמשים בצינורות עשויים קוורץ או הלוגן באיכות גבוהה.
בנוסף, אנחנו יכולים להתאים את המתח לרשת החשמלית הקיימת שלכם. אף אחד לא רוצה להתמודד עם טרנספורמטורים גדולים ומסורבלים שתופסים מקום. אנחנו פשוט מחברים את המודולים לרשת החשמלית, כך שהם יוכלו לעמוד בעומס החשמלי הגבוה שנדרש.
דבר אחד שצריך לזכור…
יש תמורה בין היתרונות לחסרונות. כשאתם מכניסים יותר אנרגיה למקום קטן יותר, הטמפרטורה עולה מאוד. זו הדרך המהירה ביותר להגדיל את קצב הייצור, אבל זה יוצר לחץ על מבנה התנור. אם אנחנו מגדילים את כמות האנרגיה כדי לחסוך זמן, עליכם לוודא שהמאווררים והפתחים של התנור יוכלו להתמודד עם החום הנוסף.
אם אין זרימת אוויר מספקת, הנורות יישרפו מהר מדי. זו בעיה פשוטה לפתרון, אבל היא קובעת אם המערכת תעבוד כראוי או שהיא תקרוס ברגעים הכי קריטיים.