כיצד לבחור את החומר הנכון לאטימה: מדוע מחממי אינפרא-אדום לשימוש בחוץ כשלים (וכיצד לתקן זאת)
מחממי אינפרא-אדום לשימוש בחוץ נתונים לתנאים קיצוניים – גשם, לחות ושינויי טמפרטורה דרמטיים שקורים לאורך הלילה.
רוב האנשים מודאגים מרכיב החימום עצמו, אך זו לא בדרך כלל הבעיה האמיתית. הבעיה האמיתית היא אטימת החוטים החשמליים. אם קצת לחות חודרת לחיבור החשמלי, ייווצרו תהליכי חמצון, וכתוצאה מכך המחמם יפסיק לעבוד.
הבעיה עם האטימות “הרגילה”
הבעיה היא שרוב החומרים המשמשים לאטימה אינם יכולים לעמוד בהתרחבות ובכיסוי התמידי של גוף המחמם. זה כמו משחק של משיכה איטית.
רבים מהמוצרים הזולים משתמשים בסיליקון רגיל. בהתחלה זה נראה בסדר, אך עם הזמן הסיליקון נהיה קשה ושביר. כשזה קורה, מים יכולים לחדור פנימה. אם רוצים רמת אטימות של IP65, זו קטסטרופה.
כיצד אנו באמת מונעים דליפות
אנו לא פשוט מניחים טבעת גומי סביב החוטים וזהו. זה לא עובד.
במקום זאת, אנו משתמשים בסיליקון עמיד בטמפרטורות גבוהות או בחומר אפוקסי מיוחד שנצמד לחומר המבודד של החוטים. זה יוצר מחסום אטום שאינו מושפע מהטמפרטורה הגבוהה של המחמם.
ואל תשכחו את החוטים עצמם. אם משתמשים ב-PVC רגיל, הוא יימס ויצטמק, וכתוצאה מכך החוטים יצאו ממקומם, וזה יאפשר לגשם לחדור פנימה. אנו משתמשים בסיליקון מעורבב עם פייברגלאס או ב-PTFE – חומרים שנשארים במקומם.
הקושי בבחירה
יש כמובן חיסרון: כשעושים אטימה כה טובה, נאלצים לוותר על אפשרות לתיקון קל. כשהחוטים נאטמים בחומר אפוקסי עמיד, לא ניתן פשוט לשלוף אותם כדי להחליף חוטים. אם יש בעיה בחוטים, צריך להחליף את כל החלק הזה.
זו בחירה: האם רוצים מוצר שניתן לתקן אותו בחמש דקות, או מוצר שלא יכשל בזמן סערה? אנו בוחרים את האפשרות השנייה.
ודאו שצוות ההתקנה שלכם יבצע את העבודה כראוי מההתחלה. כשהחומר האפוקסי יתקשה, לא יהיה עוד אפשרות לתיקון מהיר.